מה זה תסמונת התעלה הקרפלית?
טרם ניגש לבחון מהי תסמונת התעלה הקרפלית, נסביר ראשית מהי התעלה הקרפלית.
התעלה הקרפלית היאבעצם תעלה הנמצאת בבסיס שורש כף היד. שדרכה עוברים עצבים וגידים מהאמה ועד לשורש כף היד והאצבעות.
ישנו עצב הנקרא ברפואה העצב המדיאני שבעצם מעצבב ונותן תחושה לאגודל, האצבע המורה ולאמה וכן למחצית מהקמיצה.
העצב הזה גורם גם לחלק מהשרירים שמניעים את האצבעות לפעול.
כאשר יש לחץ המופעל על העצב המדיאני, התופעה הזו גורמת לכאב ולתחושה של נימול באצבעות הידיים.
הנימול גורם לחולשה פיזית באצבעות.
התסמונת היא היא מצב בו יש לחץ גדול יותר מהרגיל בתעלה הקרפלית וזה כאמור לוחץ על העצב המדיאני שנמצא בתוך התעלה הזו וכך נגרמת פגיעה בתפקוד שלוש האצבעות – האגודל, האצבע המורה והאמה.
מהם הגורמים להופעתה של תסמונת זו?
ההערכה לגבי הגורמים להופעתה של תסמונת של התעלה הקרפלית היא שמדובר בכמה סיבות ולא בגורם יחיד.
מדובר בתופעה שהינה גנטית.
בשל המבנה הגנטי הפיזיולוגי, הרצועה העוטפת את התעלה הקרפלית מתעבה ומהווה מעין תקרה.
לתעלה מה שמגביר את הלחץ בתוך התעלה הקרפלית, וזה גורם להיווצרות תסמונת זו.
כמו כן, ישנם גורמים נוספים המגבירים את הסיכון לתסמונת.
בין הסיכונים ניתן למצוא את הגורמים הבאים: עישוןֿ, עודף משקל, מחלות כגון סוכרת, דלקת מפרקים ואי ספיקת כליות.
נשים סובלות מתסמונת זו פי שלוש כמעט מאשר גברים וכך גם אנשים בגילאי 50-60 הם בסיכון מוגבר לסבול מתופעה זו.
הריון עלול להגביר את הסיכון לתסמונת וזאת בשל הצטברות נוזלים בתוך הרצועה במהלך ההריון.
ברוב רובם של המקרים, תסמונת התעלה הקרפלית חולפת אחרי הלידה כמספר חודשים אחריה.
איך יודעים או מרגישים שהתפתחה תסמונת התעלה הקרפלית?
כפי שתואר קודם לכן, תסמונת התעלה הקרפלית נובעת מלחץ המופעל על העצב המדיאני.
הלחץ הזה אינו מופיע בבת אחת אלא מתפתח בהדרגתיות ובמשך תקופה ממושכת שיכולה להימשך גם שנים.
לכן גם התסמינים לתסמונת זו מופיעים בהדרגה ויש לשים לב להתעוררותם.
אחת התחושות הראשונות המופיעות היא תחושת נימול באצבעות אותן מפעיל העצב המדיאני כלומר האגודל, האצבע המורה והאמה.
תחושה זו מחמירה בשעות הלילה כי יש לחץ רב יותר המופעל על כפות הידיים. במהלך הזמן ועם התפתחות והחמרת התסמינים, מופיע כאב ותחושת נימול גם בשעות היום ובכל מצב בו שורש כף היד מכופף, למשל בנהיגה, קריאה, וכו׳, הכאב מחמיר. במקרים בהם המחלה אינה מטופלת והמצב מחמיר, מתפתחת גם חולשה בשרירים הקטנים באצבעות הידיים. במקרים אלו דברים עלולים ליפול מהידיים.
יש לשים לב לכך שמי שמתפתחת אצלו תסמונת זו ביד אחת, עלול לסבול ממנה גם בידו האחרת, גם אם זה לא קורה מלכתחילה וכן, עלולה להתפתח תופעה נוספת הנקראת אצבע הדק שבה מעטפת הגיד באחת האצבעות עלולה להתעבות אף היא.
איך רופא מאבחן את התסמונת ?
ראשית, חשוב להבין כי אבחון התסמונת הוא הצעד הראשון. הטיפול בתסמונת אינו טיפול מורכב.
ככל שממתינים יותר ו/או נמנעים מטיפול מכל סיבה שהיא, המצב עלול להחמיר והנזק יהיה בלתי הפיך.
רופא שמאבחן את התסמונת הזו ראשית יבדוק את כף היד.
לאחר הבדיקה ישאל את המטופל על מחלות רקע כדי לבדוק את ההתכנות לתסמונת התעלה הקרפלית.
כמו כן, הרופא ישאל האם המטופל מרגיש תחושות שונות.
לאחר מכן תערך אינטגרציה בין הנתונים שהרופא מקבל מהמטופל. הרופא יבדוק גם את הצוואר מכיוון שהעצב המדיאני מקורו בצוואר ורק בסופו הוא נכנס לתעלה הקרפלית ודרכה לכף היד.
הרופא מבצע גם בדיקות של העצב המדיאני באמצעות מספר מבחנים: מבחן טינל – בו הוא בודק עם האצבע שלו אם יש לחץ על העצב המדיאני. במידה וכן, המטופל ממש יחוש מעין זרם חשמלי.
תחושת זרם תוכל להעיד על התסמונת.
מבחן דורקן – בו הרופא ממש ילחץ על התעלה הקרפלית.
מבחן פאלן – בו נערך כיפוף שורשי כפות הידיים. הרופא יבדוק אם המטופל חש נימול באצבעותיו.
איך מטפלים בתסמונת התעלה הקרפלית?
התסמונת הזו לרוב מחמירה במידה ואין טיפול מתאים.
רק במיעוט של המקרים היא נעלמת מאליה, בעיקר כשמדובר בתסמונת המופיעה במהלך הריון.
הטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית נחלק לשניים: טיפול שמרני וטיפול כירורגי.
הנטייה היא לטפל בתסמונת ללא התערבות ניתוחית.
רק במידה ולא מצליחים לפתור אותה, ניגש לפתרונות הכירורגיים.
בין הפתרונות השמרניים, ניתן למנות שימוש בסד לילה המולבש על כף היד ומוריד את הלחץ המופעל על העצב המדיאני, טיפול במחלה הכרונית הגורמת ללחץ על התעלה (למשל איזון רמות סוכר בסכרת וכו׳), שימוש באנטיביוטיקה להפחתת הדלקת, או שימוש בציוד המפחית את הלחץ על העצב, למשל מקלדת ארגונומית.
גם הזרקת סטרואידים היא שיטה מוכרת לטיפול באנשים הסובלים מהתסמונת.
הזרקת סטרואידים היא פתרון שנוי במחלוקת.
מבחינת אופציות ניתוחיות, הניתוח המבוצע לשחרור התעלה הקרפלית הוא היעיל ביותר.
במהלכו משוחרר הלחץ בתעלה הקרפלית על ידי פתיחת הרצועה העוטפת את התעלה. הניתוח הינו ניתוח קצר ופשוט יחסית.
הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית או כללית.
לאחר הניתוח, ניתן לחזור לעבודה לאחר כשבוע החלמה.
אם מדובר בעבודה פיזית, תקופת ההחלמה תימשך על פני שבועיים עד שלושה.