מהי תופעת אצבע הדק (טריגר פינגר) ?
תופעת אצבע הדק, "טריגר פינגר", מתארת תופעה בה ישנה היצרות של תעלת הגיד שהינה דלקתית.
כאשר האגודל כפוף פנימה, כפי שקורה בתסמונת התעלה הקרפלית, הגיד נתקע והאצבע ננעלת. התחושות והתסמינים שיחוש המטופל ינועו סביב כאבים וחוסר גמישות של האצבע.
בנוסף תתכן הופעה של גבשושית בבסיס האצבע שבה חלה היצרות הגיד.
"אצבע הדק" אינה תופעה בפני עצמה, אלא היא תוצר של דלקת. הדלקת גורמת לכך שהגיד יתעבה ויתנפח.
עיבוי הגיד גורם לנוקשות של האצבע וחוסר יכולת לכופף אותה. בקרב אילו אוכלוסיות נפוצה התופעה הזו? מקובל למצוא את תופעת "אצבע הדק" בקרב נשים יותר מאשר בקרב גברים וכן במצבים של מחלות כרוניות כגון סוכרת למשל. כמו בתסמונת התעלה הקרפלית ולמרות שגם כאן לא באמת יודעים מה הגורמים לבעיה זו, ישנו סיכון להתפתחות התסמונת בקרב אנשים המבצעים פעולות חזרתיות עם האגודל או האצבע.
כיצד יודעים שיש לי את תסמונת אצבע הדק?
לרוב כאשר מופיעה תסמונת אצבע הדק,"טריגר פינגר", האצבעות שנפגעות הן הקמיצה, הזרת או האגודל. הפגיעה עלולה להופיע באצבע אחת או יותר, ביד אחת או בשתיהן. אדם שמתפתחת אצלו תסמונת אצבע הדק לרוב יחוש כאבים בבסיס האצבע הפגועה.
כמו כן תתפתח נודולה, גבשושית, בבסיס האצבע.
לבסוף, האדם ירגיש נוקשות של האצבע בעיקר לאחר שהתעורר משנתו.
ממה נגרמת תסמונת אצבע הדק?
הגורם לתסמונת אצבע הדק הוא בעיה בתעלה בה נמצא גיד האצבע. הבעיה גורמת בעצם לקושי לגיד להחליק בצורה נוחה וטבעית בתעלה.
זה גורם לנוקשות של האצבע ולכאבים. אז מה בעצם גורם לבעיות בתעלה של הגיד? נפרט את הגורמים :
ראשית, עלולה להיווצר בעייה ברצועה המרכיבה את תעלת הגיד. במקרה כזה, בשל העומס והלחץ, הרצועה מתעבה יותר מדי ואז חוסמת את פתח תעלת הגיד.
הסחימה קורת חלקית או באופן מלא.
הגיד הוא מה שמאפשר את היישור.
ואם תעלת הגיד חסומה, הגיד אינו יכול לנוע בחופשיות בתוכה ובמקרה כזה האצבע פשוט לא תתיישר או שתתיישר בפתאומיות.
לכן התופעה מכונה "טריגר פינגר" – מעין הדק שמשתחרר.
כשהגיד באצבע אינו מצליח לנוע בחופשיות בתעלה, עלולים להיווצר סיבוכים נוספים כגון התנפחות של הגיד.
התנפחות היא דבר שיכול שיחמיר עוד יותר את יכולת התנועה שלו. כמו כן, עלולה להיווצר נודולה, גבשושית בבסיס האצבע, מה שיחסום חלקית את תעלת הגיד וזה יגרום להיתקעות של האצבע וכאבים. בקרב האוכלוסיות הבאות, הופעת התסמונת הזו נפוצה יותר: נשים, ילדים צעירים מגיל 6 או מבוגרים מעל גיל 40, פציעה קודמת בבסיס האצבע ושימוש באצבע או באגודל תוך כדי חזרה על פעולת ספציפיות. גם במחלות כרוניות ספציפיות, תדירות התפתחות התסמונת היא רבה יותר. למשל: סוכרת, תסמונת התעלה הקרפלית, דלקת מפרקים, תת פעילות של בלוטת התריס ועוד.
כיצד מטפלים בתופעה?
ניתן לטפל בתופעה "אצבע ההדק" במספר אופנים.
חלק מהטיפולים אינם פולשניים וחלקם ניתוחיים.
באופציות הלא פולשניות ניתן למצוא המלצות על שימוש בתרופות להקלה על הכאבים או תרופות אנטיביוטיות להעלמת הדלקת וכמובן מומלץ גם לנוח ולתת ליד להתאושש.
בנוסף, ניתן ממש לקבע את האצבע מה שעשוי לזרז את ההחלמה. אופציה אחרונה היא הזרקה של קורטיזון מה שאמור גם כן להפחית את הדלקת.
הפחתת הדלקת תוריד את הנפיחות ותסייע בהחלמה.
באופציות הניתוחיות ישנו ניתוח המיועד לטיפול במעטפת הגיד הפגוע.
ההחלמה בניתוח כזה היא ארוכה יחסית ויש לגשת לניתוח רק במידה וטיפול אחר לא צלח.
